זיכרון מתוק משנות הילדות שלי קשור לניחוחות ולטעם של עוגת התמרים והקינמון שדודה שלי שרה היתה מכינה.
זה היה בשנות ה 70 אז דודה שרה היתה נוהגת למחזר קופסאות שימורים משומשות ולאפות בהן את העוגה הזו. עד היום אני יכולה להרגיש בחוש את הריח שפתח אצלי את כל הנימים באף, את המרקם העסיסי על הלשון ואת הטעם העשיר והעדין בו זמנית.
זו היתה עוגה שהעניקה הרגשה של בית , חוויה של חמימות ועונג והעובדה שהעוגה נאפתה בתוך קופסת שימורים וקיבלה צורת גליל יצרה את הייחודיות שלה בעיניי.
התבנית המיוחדת הזו מייצגת חיבור בין שתי אהבות שלי, האהבה לאפייה והאהבה לעבודה בחומר.
כך נולדה אצלי תבנית העוגה "תמר" שעשויה מחימר ועליה גילפתי תרמיל זרעים של צמח.
זו הדרך שמצאתי להנציח את המתכון היחודי של דודה שרה ואת קופסת השימורים המתחלפת שהפכה לתבנית רב שימושית ירוקת עד.
יש כאלה שיאמרו שתבנית הקרמיקה אפילו מעניקה טעם משופר לעוגה הזו כמו לכל מאכל.
רעיון מצוין להגשת העוגה - בתוספת גבינות משובחות כמו ריקוטה, גבינת שמנת וגבינת ברי.
ואפשר גם סתם להנות איתה ליד הקפה.